א וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד–עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מִקְנֶה.  ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד, וּבְנֵי רְאוּבֵן; וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר.ה וַיֹּאמְרוּ, אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ–יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה:  אַל-תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן.  ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן:  הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה(?!) ….כ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, אִם-תַּעֲשׂוּן אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה:  אִם-תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה.  כא וְעָבַר לָכֶם כָּל-חָלוּץ אֶת-הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת-אֹיְבָיו, מִפָּנָיו.  כב וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה, וְאַחַר תָּשֻׁבוּ–וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְהוָה, וּמִיִּשְׂרָאֵל; וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם, לַאֲחֻזָּה–לִפְנֵי יְהוָה. כג וְאִם-לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה; וּדְעוּ, חַטַּאתְכֶם, אֲשֶׁר תִּמְצָא, אֶתְכֶם.כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִם-יַעַבְרוּ בְנֵי-גָד וּבְנֵי-רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן כָּל-חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ, לִפְנֵיכֶם–וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, לַאֲחֻזָּה.  ל וְאִם-לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים, אִתְּכֶם–וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

 

על מה המהומה

פרשת השבוע מציבה אותנו קרוב מאוד לכיבוש הארץ, ולפתע נדמה שהיסטוריית ההחמצות חוזרת על עצמה. בני גד ובני ראובן מתייצבים לפני משה ומבקשים לנחול את חלקם מחוץ לגבולות ארץ ישראל, על אדמות עוג וסיחון הפוריות. האם גם הם כמו המרגלים מואסים בארץ המובטחת? החשד מעורר עליהם הקפדה של משה רבינו: "האחיכם יבואו מלחמה ואתם תשבו פה?!"

ובכל זאת מצליחים בני גד ובני ראובן להניח את דעתו כאשר הם מציעים להותיר מאחור את משפחותיהם טפם וצאנם ולהיחלץ חושים בחזית המלחמה לכיבוש הארץ. משה לא מתפשר ומציב להם תנאי כפול: הם לא ישובו לנחלתם שמעבר לירדן "עד התנחל בני ישראל איש נחלתו".

התנאי שמציב משה מורכב משני חלקים: החלק הראשון מתאר מה יקרה אם בני גד וראובן אכן יעמדו בהבטחתם ויצאו חלוצים למלחמה בתוך ארץ ישראל. החלק השני מתאר מה יקרה בני גד וראובן לא יעברו חלוצים.
(משוכתב מתוך אתר "אומן שלום")

 

מה אנו יכולים ללמוד ממשה רבנו?

כאשר מציבים בפני אדם או גוף תנאי מסוים,  יש לעשות זאת בצורה של "תנאי כפול". יש לומר בבירור  מה יקרה אם כן יעמדו בתנאי ומה יקרה אם לא. כך נמנעים מראש מחוסר הבנות ובהירות. למען האמת, כך גם נפסק להלכה.

אז איך מציבים תנאי כפול כדי לקבל תוצאות מדוייקות יותר בחיפוש?

המאמר לפרשת "לך-לך" התייחס לאופרטורים "או" וכן לאופרטור "וגם". המאמר לפרשת "וירא" התייחס לאופרטור "לא". ההתייחסות הייתה לכל אופרטור כזה בנפרד על מנת להבין לעומק את משמעותו וצורת השימוש בו.
עם זאת, ניתן ואף רצוי להשתמש במחרוזת ביטוי ארוכה ומורכבת יותר וכך לקבל תוצאות מדוייקות יותר.
בדרך כלל, כאשר משתמשים בשילוב אופרטורים יש לחלק את ביטוי החיפוש בתוך סוגריים, ממש כפי שמחלקים משפט ארוך על מנת להבין אותו מבחינה תחבירית.

דוגמאות:

בהמשך לדוגמה מפרשת "לך-לך"  נוכל לחפש דפי אינטרנט שרק בהם המילים "אברם" וגם "אברהם" מופיעות.
שימו לב שנמצאו 80,600 תוצאות, בכולם המילים "אברם" וכן "אברהם" מופיעות.

אברם AND אברהם

 

ניקח לדוגמה את התוצאה הראשונה בה מופיע גילו של אברהם – 99 שנים.
נניח כי אנו מחפשים תוצאות שלא כוללות את גילו של אברהם.
המחרוזת תיראה כך (אם עוד לא קראתם את המאמר לפרשת וירא ומשמעות ה "- " זה הזמן ללחוץ כאן)

-99

 

שימו לב שנמצאו כעת רק 71,000 תוצאות, בהם המילים "אברהם" וכן "אברהם" מופיעות אך ללא המספר "99" – גילו של אברהם אבינו.

דוגמה נוספת:

כמובן שלא חייבים להשתמש במחרוזת הכוללת ביטוי של "כן" וביטוי של "לא". ניתן גם להשתמש במחרוזת המכילה צירופים של ביטויים שונים, למשל המחרוזת: "(אברם AND אברהם) AND (שרי AND שרה)"

 

עכשיו תורכם

נסו את הביטוי הנ"ל וראו מה תגלו.
האם נתקלתם בצורך לחיפושים מסוג כזה ברשת האינטרנט? באילו כלים נוספים עשיתם שימוש?

שתפו אותנו  כאן למטה בתגובות, כדי שנוכל כולנו ללמוד, לצמוח ולהתגבר על האתגרים הניצבים בפנינו בעידן הדיגיטלי.
אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים!

ועכשיו – נסו זאת בעצמכם!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!

יהודה ונסובר

 

פורסם במקור ב- http://takeyourtime.co.il/

כתיבת תגובה