כל מי שהתנסה בתהליך של פרסום מאמר אקדמי בעיתונות מקצועית ברמה גבוהה מכיר את תהליכי השיפוט, הבקרה והזמן שנדרש בכדי לאמת, לבדוק ולתקף את טענות המחקר המתפרסם. אמנם תהליך שיפוט מקצועי אינו אמור להיות כרוך ב'פוליטיקה', עמדות אישיות או התייחסות לא עניינית. אבל כולנו מכירים היטב את המציאות. גם נשיא, ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת ושופטים אמורים להיות אנשים מהמעלה הראשונה שטובת הציבור לנגד עיניהם וראינו כולנו עד כמה תואמת המציאות את התורה המקובלת. בכל זאת, למרות כל ההסתייגויות, פרסום בכתב עת בינלאומי ברמה אקדמית טובה הוא אינו דבר של מה בכך. בימים אלה התקבל האישור הסופי לפרסום מאמר מחקר העוסק בסיבות לחוסר הנכונות לשיתוף בידע אצל עובדי הידע. המאמר יתפרסם בקרוב בכתב העת Journal of the Knowledge Economy בבית ההוצאה המכובד של Springer. זהו מאמר נוסף בסדרה של מאמרים שעוסקים בעובד הידע הנוכל. אותו עובד ידע שמרמה בבחינות בזמן הלימודים האקדמיים שלו, מזייף בלי כל היסוס תוצאות עסקיות, 'מעגל פינות' אוחז בחוזקה בתפיסה שידע הוא כוח ובעידן של פיטורין בלתי צפויים אוגר אותו בחמדנות רבה ללא כל נכונות לשתף את שאר המערכות הארגוניות אלא במידת המינימום ההכרחית. זהו אותו עובד ידע המנצל עמדות כוח ארגוניות לטובת אינטרסים אישיים ובעת משבר יעשה שימוש באותו ידע חיוני בכדי להישאר בתוך המערכת ולא להיות חלק מחסרי המזל שצריכים ללכת הביתה.

בכדי למנוע ספק, המאמר מתמקד בעובד הידע הרמאי המונע משיקולים אישיים צרים של הטווח הקצר ואין לו כל עניין בטובת המערכת לטווח הארוך. המאמר מציג מודל שלא מקובל עד כה בספרות האקדמית בתחום המסביר את התופעה ומאפשר לנסח כללים להתמודדות עם הנושא. אם יש מי שסבור שצריך הבהרה נוספת כל שצריך זה לעקוב אחרי מרכיבי החדשות בשנה האחרונה העוסקים בשחיתות.

ניסיון לפרסם גרסה עברית של המאמר באסופת מאמרי ניהול הידע 2017 נתקל בסירוב מצד המערכת, שזו בהחלט זכותם החוקית. רק שיש מקום לשתף את הפורום בנימוקים לחוסר הנכונות לעלות נושא לדיון. נימוקים שהם מעניינים לכשעצמם ובהחלט יהיה להם מקום מורחב יותר במאמר ההמשך. להלן חלק מהנימוקים לפסילה:

  1.          המחקר אינו מבוסס דיו
  2.          המאמר מתאים לתקופה של לפני 15 שנה, ולא מייצג את מציאות ימינו בתחום
  3.           יש גוף רחב דיו של עיסוק אקדמי מחקרי בנושא שסותר את הנחות היסוד עליהם אתה נשען, אמיתות שהיו נכונות לתקופת הראשית של התחום.
  4.          הטענות הקשות על ניהול ידע אינן מבוססות מחקרית. יתר כל כן אנו בקיאים במחקרים ורובם של אלו מהשנים האחרונות מסקנתן הפוכה לחלוטין.
  5.          גם הקשר בין הכשל לכאורה לחוסר מוסריות ותועלתנות צרה לא הוצג להם חומר מחקרי מלווה התומך בהם
  6.           ללא קשר עיקרו של המחקר מתאים יותר לשיח סוציולוגי ופחות לספר ניהול
  7.           נדרשות הגדרות הדוקות של המושגים השונים ובפרט של ניהול הידע. למדנו שחלק מהמתנגדים לתחום דוגמת סנודן עשו זאת על בסיס הגדרות ישנות ולא עדכניות של התחום.

אינני בא לחלוק על קביעת המערכת אלא רק לציין כי באופן אישי אני סבור שמדובר בטענות לא מבוססות, אמירות כלליות מערפלות, ובאופן כללי? זאת הבעת דעה אישית שאיינה נתמכת בדברים הכתובים עצמם. אין בנימוקים אלה הצבעה ולו גם על עובדה שגויה אחת. בעולם של ידע, דעות אמורות להיות מושמעות באופן חופשי בכיכר העיר וניתן להתווכח עליהן. לא מצנזרים אותן מראש כיוון שזה לא מוצא חן. המחקר עצמו עשיר במקורות ונשען על היקף אקדמי תומך במידה רחבה מאוד. ולמעשה הנימוקים שלעיל הם צנזורה על בסיס לא אקדמי, ועל בסיס אמירות של לדעתנו…, לטעמנו.., אנחנו חושבים… וכיוצא באלה. כאמור, אין המערכת מצביעה על עובדה אחת שגויה במחקר עצמו.

יתר על כן, קביעת המערכת שהטענות אינן מבוססות פשוט אינה נכונה. כל שצריך הוא לעיין במקורות המהווים אסמכתאות לטענות. זאת בייחוד לאור העובדה הפשוטה והמוכרת היטב לכל מי שעוסק בפרסום מדעי והיא שאין תחום ידע אחד מוכר שיש בו תמימות דעים מוחלטת. מובן שפסילה של מאמר רק כיוון שלא מסכימים עם תוכנו היא איננה הליך אקדמי ראוי. מטבעם של הדברים, פרק בספר איננו עמוס במראי מקום כפי שמקובל במאמר בכתב עת. יחד עם זאת, עם חברי המערכת היו מעיינים ברשימת המקורות ובשפע האדיר של ההסתמכות האקדמית המצויה בהם, אני בספק אם טענת חוסר חומר מחקרי מלווה התומך בטענות הייתה עולה.

קביעת המערכת כי המחקר מתאים יותר לשיח סוציולוגי מעוררת אף היא תמיהה. כמי שהשלים את הדוקטורט שלו בנושא ניהול הידע, ואין רבים כאלה בין חברי המערכת, לא מוכרת לי קביעה שניהול ידע הוא מתמטי בעיקרו, הנדסי, או שעיסוק בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה חורג לחלוטין מהדיון המותר.

נראה לי לכאורה שהניסיון להכתיב, כמנהגם של קומיסרים פוליטיים רבים, מה 'נכון' ומה לא, פוגעת בכל ערך של ניהול ידע של אמת. ההצעה שאגיש חיבור חדש בהתאם לכללי חשיבה 'הדוקים' לתפיסתה של המערכת היא כל דבר חוץ מאשר ניהול של ידע הדורש חירות המחשבה, גישה שונה ובאופן כללי מתן ביטוי לרעיונות 'מחוץ לקופסה' גם אם בסופו של דבר ימצאו שגויים. הביקורת צריכה להגיע מתוך דיון של חברי הפורום בנושא, הצגת טענות נגדיות, הוכחת אי קיום וכדומה כמקובל בעולם האקדמי ולא מתוך צנזורה לגמרי לא עניינית, מוטה ושגויה מבחינה אקדמית.

 מי שהמאמר מעורר את סקרנותו שיחפשו החל מהחודש הבא באתר כתב העת

 להלן התקציר

Knowledge bias: Neo-feudalism and other reasons to avoid sharing knowledge by knowledge workers

Abstract
Assuming that knowledge workers are usually not unwise, there must be a reason for the phenomenon in which most of the knowledge-sharing initiatives in classic enterprise systems fail. This article proposes a model that attempts to explain the situation. The model departs from what is implicit in most discussions of this kind, to wit, that moral behavior is usually assumed. Instead, the model supposes generally unprincipled behavior by knowledge workers.

Knowledge Worker in the knowledge economy is not "just a worker" as he/she was in the old type of economy organizations. Every employee is a unique factor of production and he/she goes through quite a long training process, but one that continually teaches to strive to reach the individual's objective by illegal means (see the detailed discussion below). Posited here is that knowledge workers, who grew up in an environment of infinite abundance, are spoiled and do not have much patience for anything that does not give them instant gratification, they then take their values to the workplace. That is, the moral values that they apply ​​in the workplace are based on what they learned during their training process.

Completing the cascade of factors are the personal, unwritten but nevertheless prevailing, contracts between the employee and his/her patron or immediate supervisor, entailing personal loyalty rather than to the organization as a whole. This parallels almost exactly the structure of the decentralized feudal economy. Senior executives who change organizations frequently bring trusted staff members with them. Often, the incoming boss or executive is the "new broom that sweeps clean" staff members who were there before him. This array of factors creates a logical and direct result which is unwillingness to share knowledge.

Keywords: knowledge-bias; learning-processes; ethical code; education;