הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין

ויטגנשטיין

קוראי היקרים – שלום :smile:

אני מניחה שגם לכם יצא לחשוב על כך שמנוע החיפוש Google הוא – נפלא.

ומדוע?
מכיוון שבאמצעות שאילתות פשוטות יחסית ניתן לאתר מידע רב-ערך.

כיצד גוגל עושה זאת?

ובכן.
מנוע החיפוש של גוגל מתוחכם ומנסה בפעולתו להתחקות אחר היכולות האנושיות.

אחת היכולות שלנו, כבני אנוש, היא – הבנת המשמעות של הסימן.

הסימן הוא אות, תמונה או קטע סרט אשר נקשר לסימנים אחרים, כמותו או שונים, אשר מהווים יחד יחידת משמעות.

יחידת משמעות היא מילה/משפט/פיסקה/פרק.
יחידת המשמעות אינה קיימת כשלעצמה, משמעותה נובעת בין השאר מההקשר שבו היא מופיעה; סימן מסוים מקבל משמעות מסוימת בהתאם להקשר (Context) בו הוא מופיע.

כך, משמעות המלה "גדול" שונה בהקשר בו אשיח לידידתי שהייתי בסרט "גדול" לעומת כך שאומר לאבי שמסך הטלויזיה החדש הוא "באמת גדול".

השוני: באמירה הראשונה המלה "גדול" (שם תואר) מתארת את הסרט, אך התיאור הוא מטפורי, בעוד באמירה השניה "גדול" (שם תואר) משקף את גודלו הפיסי של מסך הטלוויזיה.

דוגמא נוספת, רווחת בעולם הספרנות, היא כמובן מהתחום של הסינונימז (מילים נרדפות):
הביטוי : "ראה-נא את הלבנה, כמה היא יפה ומאירה את השמיים" שונה מהביטוי "שמלתך הלבנה יפה כל כך".

השוני: בביטוי הראשון המלה "לבנה" משמעותה – ירח (שם עצם), בעוד שבביטוי השני המלה "לבנה" (שם תואר) מתארת שמלה.

הבנת ביטוי בהקשר מצויה לרוב בטקסט התנכ"י; הלשון המקראית עשירה מאוד והביטוי המקראי בד"כ אינו מרבה במילים אך בהחלט בעל-משמעות.

בספר מלכים ב', פרק טו פסוק י"ז כתוב כך:
"אז יכה-מנחם את-תפסח ואת-כל-אשר-בה-ואת-גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל-ההרותיה בקע".

כיצד ניתן להבין פסוק זה? רק על קריאה של שני פסוקים קודם לכן, בהם יש מידע על מנחם בן-גדי, אשר  מלך תחת שלום בן-יבש (אחרי שהרגהו..) בשומרון על ישראל.

נחזור לחיפוש – האלגוריתם של  מנוע החיפוש של  Google ממפה (to map) את יחידות המשמעות של פריט המידע (סרט, קטע אודיו, מפה, תמונה, ספר) בהתאם לקונטקסט בו הוא מופיע. וכל זאת – באופן אוטומטי.

כך יוצא שאנו, משתמשי הקצה, מצליחים בקלות יחסית לאחזר מידע רלבנטי באמצעות מנוע חיפוש זה.

כיצד גוגל עושה זאת?
בין השאר על ידי ניתוח ההקשר שבו מופיע הסימן: הניתוח כולל את הסימנים האחרים המקיפים את הסימן האמור (בדוגמאות שלנו – המלה "גדול", המלה "לבנה") וכיצד סימנים אלה קשורים ומרפררים זה אל זה (מבחינת כמות המופעים שלהם וסדר המופעים). מתוך נתונים אלה אלגוריתם החיפוש משחזר את מבנה יחידת המשמעות,  על תפקידם של הסימנים בה.

זהו למעשה תחום הווב הסמנטי (Semantic Web) – אותן תוכנות וכלים אשר באמצעות ניתוח יכולים "להבין" את משמעות הסימן/יחידת המשמעות.

אחד הפילוסופים הראשונים שהעלה את הדיון אודות המשמעות היה הפילוסוף האוסטרי לודויג ויטגנשטיין (1889-1951).

ייחודו של פילוסוף פורה ומקורי זה הוא בכינונו שתי תיאוריות משפיעות בתחום הפילוסופיה של הלשון, כאשר האחת סותרת את השניה..

משמעות של יחידת משמעות כפי שעולה מספרו "מאמר לוגי פילוסופי"  (1922)(הטרקטטוס – Tractatus Logico-Philosophicus) (פורסם בעברית בשנת 1994, בתרגומו של עדי צמח, בהוצאת הקיבוץ המאוחד) יכולה להיות אחת ומובנת אם תתבסס על "אטומים" לוגיים של השפה. בטענו שגבולות העולם (עולם ההכרה) הם גבולות השפה ושבעיות רבות הינן "בעיות לכאורה" מכיוון שהן ביטוי/תוצאה של "פלונטרים לשוניים" הציג למעשה מוצא לרב משמעות של יחידות לשון.

מאידך, בספרו השני "חקירות פילוסופיות" (Philosophical   Investigations ) (1953) (פורסם לאחר מותו) (פורסם בעברית בשנת 1994, בתרגומה של עדנה אולמן-מרגלית, של, בהוצאת ש"י מאגנס) טען בדיוק ההיפך (!) : משמעותו של סימן/ביטוי נובעת מהשימוש בו, כלומר, מההקשר (=מהאופן שבו משתמשים בו בהקשר מסוים).

כפי שאתם מבינים, מנוע החיפוש של גוגל מעדיף את התיאוריה השניה (:, אשר השפיעה רבות וממשיכה להשפיע על תחומים רבים בעולם המדעים והפילוסופיה גם בימינו.

קרדיט: את תמונתו (המפורסמת) של ויטגנשטיין העתקתי מהמאמר באתר הויקיפדיה בעברית.

להתראות,
ליאורה בנימין –

Lior-FindOut

פורסם במקור ב- http://findout.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%a7%d7%a1%d7%98

כתיבת תגובה